תוכן העניינים
- הלווייתו הסוערת של פיוס השנים עשר
- ההחלטה השנויה במחלוקת של הרופא האישי
- הכאוס במהלך ההעברה
- ההשלכות של הכישלון
הלווייתו הסוערת של פיוס השנים עשר
ב-9 באוקטובר 1958, גופתו של האפיפיור פיוס השנים עשר הוצגה להערצת העם ולחצר האפיפיורית באולם הכס של ארמון קסטלגנדולפו.
עם זאת, למרות הדרמטיות של האירוע, האפיפיור לא יכל לנוח בשלום בגלל ההחלטות שהתקבלו בנוגע לשימור גופתו.
אוג'ניו מריה ג'וזפה ג'ובאני פאצ'לי, הידוע בשם פיוס השנים עשר, היה דמות משפיעה בכנסייה הקתולית, אך הלווייתו הפכה לכישלון בגלל הליך שימור לא מתאים.
ההחלטה השנויה במחלוקת של הרופא האישי
הרופא האישי של האפיפיור, ריקרדו גליאצי-ליסי, פיתח שיטה לשימור גופות שלדבריו הייתה מהפכנית.
לפני מותו של פיוס השנים עשר, גליאצי הראה לאפיפיור תמונות מטיפול בגופה של קורבן תאונת דרכים, מה שהרשים את פיוס השנים עשר.
אולם לאחר מותו של האפיפיור, גליאצי התעקש לשמר אותו באמצעות טכניקתו, שכללה טבילה של הגופה בתערובת של עשבי תיבול ארומטיים ועטיפתה בשכבות של צלופן, תוך התעלמות מעקרונות השימור בטמפרטורות נמוכות.
הכאוס במהלך ההעברה
השימור התברר כאסון. שעות ספורות לאחר המוות, גופתו של האפיפיור החלה להתנפח ולשחרר ריחות מגעילים, מה שהוביל להתעלפותם של כמה משמרי כבוד.
במהלך הובלת הגופה לרומא נשמעו רעשים מוזרים מהארון, שהתבררו כפיצוץ בית החזה של האפיפיור.
המצב הפך לקריטי, והרופאים הטנטולוגים שהוזמנו לא ידעו כיצד להתמודד עם הנזק שכבר נגרם.
ההשלכות של הכישלון
עקב מצבו של הגוף, נאלצו לסגור את בזיליקת פטרוס הקדוש לביצוע התערבויות נוספות.
לבסוף, הגופה נקשרה ברצועות משי כדי למקמה בארון הקבורה, מה שאפשר סוף סוף לפיוס השנים עשר לנוח בשלום, אם כי לא לפני שהותיר רושם מזעזע על הנוכחים בהלווייתו.
כתוצאה מכישלון זה, גליאצי-ליסי פוטר מקולגיום הקרדינלים וגלה מהוותיקן לכל חייו. סיפורו הוא תזכורת לכך שגם ברגעים הכי דרמטיים, חוסר מקצועיות יכול להוביל למצבים בלתי רגילים ובלתי מקובלים.
פרק טראגי זה בהיסטוריה של הכנסייה הקתולית מדגים שלהיות אפיפיור אינו תמיד מבטיח לוויה שקטה, ומדגיש את החשיבות בשמירה על פרקטיקות נאותות בטיפול בגופות, במיוחד של דמויות כל כך סמליות.
הירשמו להורוסקופ השבועי בחינם
אריה בתולה גדי דגים דלי טלה מאזניים סרטן עקרב קשת שור תאומים