תוכן העניינים
- צעקה מדמשק
- עיתונאי עם משימה
- המאבק לשחרורו של טייס
- התקווה עדיין חיה
צעקה מדמשק
אוסטין טייס, עיתונאי עצמאי ואמיץ, נעלם ב-14 באוגוסט 2012 בדמשק, סוריה. בחיפושו אחר האמת על מלחמת האזרחים, נתקל בגורל לא ברור.
האם אתה יכול לדמיין את האומץ של צעיר בן 31 שמחליט לעזוב את ביתו בטקסס כדי לתעד את סבלו של עם?
ביום ההוא, במחסום, הוא נעלם. מאז אותו רגע, רק סרטון קצר של 43 שניות רמז שאולי הוא חי, אך חוסר הוודאות השתלט על משפחתו, חבריו ועמיתיו.
עיתונאי עם משימה
אוסטין לא היה רק כתב פשוט. מגיל צעיר הפגין תשוקה עזה לעיתונאות. כשהיה בן 16 בלבד, החל את דרכו האקדמית באוניברסיטת יוסטון וסיים את לימודיו בג'ורג'טאון ב-2002.
התגייסות לצבא הימיים הייתה רק תחילת רצונו לשרת.
לאחר שחווה את הזוועות בעיראק ובאפגניסטן, החליט שקראו לו הבא יהיה בסוריה. עבד עם כלי תקשורת גדולים כמו CBS ו-The Washington Post, במטרה להביא את קולם של הסורים לעולם.
האם זה לא מה שכולנו רוצים – לשמוע את הסיפורים של אלו המתמודדים עם קשיים?
המאבק לשחרורו של טייס
כעת, בעשור להיעדרותו, נשיא ארה"ב ביידן הבהיר כי לא יוותר. הוא הצהיר שטייס נמצא במעצר המשטר הסורי, מה שהניע את הרשויות האמריקאיות להגביר את המאמצים לשחרורו.
מזכיר המדינה, אנטוני בלינקן, גם הדגיש כי המחויבות של ארה"ב לשחרור טייס איתנה.
ב-2018 הוצעה פרס של מיליון דולר למידע שיסייע בהחזרתו.
מדוע חשוב כל כך שיחזור? כי כל עיתונאי המיוצג בטייס מסמל את המאבק לחופש העיתונות בעולם.
התקווה עדיין חיה
השחרורים האחרונים של עיתונאים עצורים ברוסיה מעניקים קרן תקווה. הקהילה העיתונאית, כמו ה-Washington Post, מברכת על ההתקדמות אך מזכירה כי מקרה טייס עדיין פצע פתוח.
חופש העיתונות הוא חיוני בדמוקרטיה, וכל יום שעובר ללא חדשות על אוסטין הוא תזכורת שהמאבק לא נגמר.
מילות עורכי ה-Washington Post מהדהדות: "עלינו להמשיך להגן על חזרתו הבטוחה והבריאה של העיתונאי האמריקאי אוסטין טייס ושל כל העיתונאים והאסירים החפים מפשע".
אז, חבר הקורא, אם אתה מהרהר בערך העיתונאות בחברתנו, חשוב על אוסטין טייס.
נזכור שסיפורו אינו רק שלו, אלא של רבים המחפשים את האמת בעולם מלא צללים. חופש העיתונות חייב להיות עדיפות לכולנו.
האם תצטרף למאבק הזה?
הירשמו להורוסקופ השבועי בחינם
אריה בתולה גדי דגים דלי טלה מאזניים סרטן עקרב קשת שור תאומים