עצור לרגע והרהר בהישגיך, אפילו בלי שיהיה מישהו לצידך. זכור את הפעמים שבהן היית לבד: בבית, בנסיעות, בקניות, בביקור בבית קפה או בבכי בשקט.
חשוב על הכוח שהפגנת באותם רגעים ועל העוצמה שיש לך להתקדם לבד בעולם, ללא צורך ביד שמדריכה אותך.
אין ספק, לעבור את החיים לבד יכול להיות מאתגר יותר. זה עלול לגרום לך לחרדה, להרגיש לא בטוח ואפילו מתוסכל. ייתכן שתתחיל לשאול את עצמך על עצמך ועל הערך האישי שלך; ישנם רגעים שבהם תצטרך להעמיד פנים של אושר כדי לא להעמיק בבדידות.
אבל אני רוצה לומר לך משהו חשוב: לחוות בדידות היא בלתי נמנעת ואף הכרחית.
כולנו צריכים לעבור את זה פעם אחת לפחות: להרגיש לבד, נשכחים ובלתי נראים.
הסיבה? זה עוזר לנו לגלות כמה אנחנו מסוגלים.
זה דוחף אותנו ליצירתיות כדי למצוא את האושר שלנו. זה מעודד אותנו להיות אותנטיים כשאנחנו עייפים מלחיות כדי לרצות אחרים. זה מלמד אותנו להעריך את מה שנתפס כמובן מאליו והכי חשוב, זה מגלה לנו איך להרגיש שלמים בלי להיות תלויים באף אחד אחר.
לכן, אם כרגע אתה מרגיש מדוכא מעצבות הבדידות, אפשר לעצמך לחוות את ההרגשה הזו עד שתתגבר עליה.
עד שתחליט ליצור את האושר שלך באופן עצמאי מהאחרים ומהנסיבות החיצוניות.
בקרוב תבין שיש דברים שמעבר לחברויות או מערכות יחסים רומנטיות.
החיים הם גם להתגבר על מכשולים לבד; זו הליכה במדבר ללא ציפייה לחברה בעתיד.
אבל אתה מסוגל; אתה יכול לעשות זאת כי יש לך את הכוח הפנימי הזה.
האם אתה נאבק למצוא אושר פנימי? קרא זאת
למצוא תמיכה בבדידות
הבדידות יכולה להיות מפלצת שקטה, שגדלה בצל חיינו היומיומיים. במהלך הקריירה שלי ראיתי כיצד היא משתלטת לאט על אנשים, אך גם הייתי עדה לכוח המשנה של תמיכה וקשר אנושי.
סיפור שמדבר אליי עמוקות הוא של לוקאס, צעיר שהגיע למרפאתי עטוף בבדידות עמוקה. הוא חי לבד, עבד מהבית והאינטראקציות החברתיות שלו היו מינימליות.
המגפה החריפה את מצבו, והפכה את הבדידות הזמנית שלו לקבועה ומכבידה. בפעם הראשונה שראיתי אותו, עיניו השתקפו תערובת של תקווה והכנעה.
לוקאס סיפר לי על ימיו: תקופות ארוכות מול המחשב, ארוחות לבד, סופי שבוע ללא תוכניות או חברה. הדבר הקשה ביותר עבורו היה שאין לו עם מי לשתף משהו פשוט כמו בדיחה שגרמה לו לצחוק או לחלוק את הצער על יום רע.
במסע שלנו יחד, עבדנו תחילה על ההכרה בערך הפנימי שלו: לוקאס היה צריך להבין שהוא ראוי לקשר ולקהילה כמו כל אדם אחר. לאחר מכן קבענו מטרות קטנות אך משמעותיות; החל מלהתחיל שיחות קלילות עם שכנים ועד להצטרפות לקבוצות מקוונות עם תחומי עניין דומים.
הדבר הנפלא קרה חודשים לאחר מכן. לוקאס התחיל להשתתף בפעילויות קהילתיות מקומיות ומצא קבוצת רכיבת אופניים עירונית אליה הצטרף. בכל מפגש משותף ראיתי כיצד פניו מתבהרים יותר; הבדידות נתנה מקום לסיפורים על מפגשים ידידותיים ואירועים קבוצתיים שנצפו בהתרגשות.
השינוי של לוקאס הוא עדות חזקה להשפעה החיובית שיכולה להיות לחיפוש פעיל אחר תמיכה. הוא לימד אותי משהו בסיסי: אף פעם אנחנו לא לבד כפי שאנחנו חושבים. תמיד יש מישהו שמוכן להושיט יד או לשתף רגע אם נעז לחפש זאת.
לאלו שמרגישים את משקל הבדידות: התחילו בקטן. ברכה נעימה לשכן, שיחה עם חבר מרוחק או אפילו השתתפות בפורומים מקוונים בנושאים שמעניינים אתכם יכולים להיות הצעדים הראשונים להתחבר מחדש לעולם.
זכרו: לבקש עזרה אינו סימן לחולשה אלא מעשה אמיץ לשיקום הרווחה הרגשית והחברתית שלכם. הבדידות נלחמת בצורה היעילה ביותר כשאנחנו נפתחים לעולם ומאפשרים לאחרים להיכנס למרחב האישי שלנו.
כמו שלוקאס גילה קשרים חדשים ושמחות במקומות בלתי צפויים, גם אתם יכולים לעשות זאת. המפתח הוא לעשות את הצעד הראשון החוצה. הדרך להתגבר על הבדידות מתחילה בהכרה בערכך ובזכאותך לקשר אנושי אמיתי.
אתה לא לבד; כולנו צריכים תמיכה פעם אחת לפחות.
הירשמו להורוסקופ השבועי בחינם
אריה בתולה גדי דגים דלי טלה מאזניים סרטן עקרב קשת שור תאומים