האם אי פעם שאלת את עצמך איך היו נראים חייך אם תפסיק לחיות באוטומט ותתחיל לבחור באמת כל יום? 😊
כפסיכולוגית, אסטרולוגית וחובבת מוצהרת של המוח האנושי, ראיתי שוב ושוב את אותו הדבר במפגשים: אנשים מלאי פוטנציאל שמרגישים ריקים, תקועים בשגרה, מחוברים לנייד אך מנותקים מעצמם.
נוירוכירורג, Andrew Brunswick, שעובד עם אנשים במצבים קיצוניים, שם לב לאותו דפוס גם בחדר הניתוח. מטופליו, כשהם נתקלים בשבריריות של החיים, מדברים על חרטות, פחדים, קשרים מוזנחים
מזה הוא סיכם שבעה כללים פשוטים לשינוי דרך חייך ולתת משמעות רבה יותר לימיך.
היום אני רוצה לספר לך את הרעיונות האלה בנימת אישית, מתוך פסיכולוגיה, נוירו-מדע וגם קצת אסטרולוגיה, כי מפת הלידה יכולה להראות נטיות, אבל את/ה בוחר/ת איך לחיות 😉.
כשמישהו אומר לי בטיפול: “אני רוצה לשנות את חיי”, כמעט אף פעם הוא לא מתכוון רק לשנות עבודה או עיר. מדובר במשהו עמוק יותר.
שיפור דרך חייך בדרך כלל משמעותו:
החדשה הטובה: המוח משתנה לאורך כל החיים. הנוירו-מדע קורא לזה נוירופלסטיות. בכל פעם שאתה/את בוחר/ת התנהגות חדשה, אפילו קטנה, מלמדים את המוח נתיב חדש. אין צורך במהפכה טוטלית, אלא בכללים פשוטים שניתן ליישם מדי יום.
עבור לשבעה הכללים שמבוססים על עבודתו של Brunswick ושאני גם בדקתי עם מטופלים ובסדנאות. אלה לא תיאוריות מופשטות — הן פועלות אם תיישם אותן בעקביות.
רבים פועלים כאילו מישהו הפעל מצב טייס אוטומטי. קמים, מתלוננים, עובדים, מוסחים בנייד, נרדמים, חוזרים על המעגל.
הכלל הראשון הוא להתבונן בחיים בתשומת לב. שאל את עצמך כמה פעמים ביום:
בפסיכולוגיה זה נקרא קשיבות. מחקרים בהדמיית מוח מראים שכאשר מתרגלים נוכחות, מתחזקת הקורטקס הפרה-פרונטלי, האזור שמווסת דחפים והחלטות. במילים אחרות: מגיבים פחות מתוך אינרציה ובוחרים יותר במודעות.
תרגיל פשוט שאני נותנת להרבה מטופלים: בזמן האכילה — עשו זאת בלי הנייד ובלי טלוויזיה. רק אתם, הצלחת, הטעם ונשימתכם. זה אולי נשמע טיפשי, אבל אתם מאמנים את המוח להיות כאן ועכשיו.
אנחנו חיים בתרבות שמוכרת את הרעיון שאתה צריך עוד מהכל כדי להיות מאושר: יותר בגדים, יותר יעדים, יותר קורסים, יותר סדרות, עוד התראות.
Brunswick מדגיש משהו מאוד פשוט: להוריד במקום לצבור. ואני מסכימה לגמרי. כשאני עוזרת לאדם עם חרדה, לעתים קרובות הוא לא צריך עוד טכניקות — הוא צריך פחות רעש.
שאל את עצמך:
המוח נושם כשאתה מנקה. המינימליזם לא רק טרנד יפה באינסטגרם — זו מתנה פסיכולוגית. בהפחתת המיותר, אתה מזהה בבירור מה כן חשוב.
אזור הנוחות מרגיש בטוח, אבל גם הופך לכלוב שקט. המוח אוהב שגרה כי זה חוסך אנרגיה, אבל אם לעולם לא תאתגר אותו הוא יתעורר לעצלנות וההערכה העצמית שלך תאבד דינמיקה.
אני מציעה משהו: בחר אתגר שיתן לך קצת פחד וגם קצת התרגשות בו זמנית. לדוגמה:
בכל פעם שחוצים גבול אישי, המוח משחרר דופמין — הנוירוטרנסמיטר של ההישג. ונרשם מסר חזק: אני מסוגל/ת ליותר ממה שחשבתי.
בהרצאה מוטיבציונית איש אמר לי: "חשבתי שאאבד את ההכרה כשסיפרתי את הסיפור שלי בפומבי, אבל אחר כך ישנתי טוב יותר מבעבר הרבה שנים". ההישג לא היה לדבר בצורה מושלמת — הוא היה להעז.
עובדות מדעיות חוזרות על עצמן בלי הפסקה: מערכות יחסים איכותיות חוזות את רווחתך ובריאותך יותר מכסף או הצלחה מקצועית. המחקר המפורסם של הרווארד על האושר, שמלווה אנשים במשך עשורים, הגיע למסקנה הזו בדיוק.
Brunswick רואה זאת בבירור בבית החולים: ברגעים קריטיים, אנשים לא מבקשים לראות את קורות החיים שלהם — הם מבקשים לראות את היקרים להם.
חשוב על זה:
אני מזמינה אותך לעשות "השקעה רגשית" יומית קטנה:
מערכת העצבים נרגעת כשאתה מרגיש מחובר. אתה לא מכונה — אתה יצור שמחובר עמוקות במערכות יחסים.
אני יודעת, זה נשמע קשה, אבל זה משחרר: לא יהיה לך זמן לכל דבר. וזה בסדר — בדיוק בגללו הזמן שלך יקר.
הרבה אנשים מארגנים את לוח הזמנים כאילו היו אלמותיים. ממלאים את הימים במשימות אוטומטיות ומשאירים ל"יום כזה" את החשוב: אותו פרויקט שלך, אותה שיחה מושהית, אותו נסיע, אותה מנוחה.
אני מציעה שינוי גישה שעובד טוב עם מטופלים שלי:
כשאתה זוכר שלזמן יש גבול, אתה מפסיק לדחות את החשוב. באופן פרדוקסלי, רבים נרגעים יותר כשיקבלו שלא יכולים לעשות הכול.
בטיפול אני שומעת לעתים קרובות אמירות כמו: "למדתי את זה כי משפחתי ציפתה", "התחתנתי כי הגיע הזמן" או "עובד במשהו שאני שונא, אבל זה נותן סטטוס".
Brunswick מבחין בדבר דומה: אנשים רבים מתעוררים באמצע החיים בהרגשה המטרידה של חיים לפי התסריט של מישהו אחר.
לחיות את חייך פירושו ליישר בין שלושה דברים:
מהאסטרולוגיה, מפת הלידה מראה נטיות, כישרונות ואתגרים מרכזיים. אבל זו לא גזירה — זו מפה. אתה מחליט אם לפעול בהתאם למהותך או בהתאם ללחץ החברתי.
שאל את עצמך שאלות לא נוחות אך הכרחיות:
השקט הפנימי שלך גדל כשההחלטות שלך דומות יותר לך ופחות לדעת אחרים.
הכלל האחרון עשוי להישמע רוחני, אבל יש לו גם תמיכה מדעית. מחקרים בפסיכולוגיה החיובית מראים שאנשים שמעניקים לאחרים באופן כן חווים רווחה גבוהה יותר, בריאות טובה יותר ומרגישים יותר משמעות בחייהם.
לתת מהחיים שלך לא אומר להקריב עד לשחיקה. זה אומר לחלוק:
Brunswick מסכם בצורה אנושית כאשר הוא מספר שבתולדות המשברים, כמעט אף אחד לא אומר "הלוואי שעבדתי יותר", אבל רבים אומרים "הלוואי שהייתי יותר עם אלה שאני אוהב".
כשאתה נותן משהו מעצמך, האגו מוריד קצת את הווליום ונוצר משהו גדול יותר: המשמעות.
אולי אתה חושב: “כל זה נשמע נהדר, אבל החיים שלי כאוטיים — מאיפה להתחיל” 😅.
נשום, אין צורך לשנות הכל בשבוע. הנה דרך מעשית להתחיל:
המפתח הוא לא בעצימות אלא בהתמדה. המוח לומד טוב יותר עם חזרות קטנות ומתמשכות מאשר עם מאמצים גדולים ומבודדים.
בסדנה שנתתי לאחרונה, אישה אמרה: "פשוט כיביתי התראות בלילה ואכלתי ארוחת ערב בלי הנייד. תוך שבועיים הרגשתי רגועה יותר ואף ישנתי טוב יותר". זהו סוג השינוי השקט שמחלחל פנימה ומשנה חיים.
ראיתי שלוש טעויות מאוד נפוצות כשאנשים מנסים לשפר את חייהם.
פתאום מתעורר ההתלהבות והאדם מחליט להתאמן מדי יום, למדיטציה, לאכול בריא, לקרוא, לכתוב יומן, ללמוד שפה ולרפא היסטוריה משפחתית — הכל ביחד. התוצאה: עייפות והנטישה.
המוח נחסם כשחווה יותר מדי שינויים בבת אחת. עדיף מעט וברי-קיימא.
הרשתות החברתיות יכולות להציע השראה, אבל גם לפגוע אם אתה מודד בהם את ערכך. אף אחד לא מעלה את הספקות שלו, הימים האפורים או הפחדים העמוקים — אף על פי שכולנו חווים אותם.
הדרך שלך היא שלך — ייחודית. וזה כבר עושה אותה בעלת ערך.
המוטיבציה עולה ויורדת. אי אפשר להסתמך רק עליה. מה שמחזיק שינוי הוא לא ההתלהבות אלא המחויבות לפעולות קטנות גם בימים אפורים.
במפגש אני אומרת לעתים: "אין צורך ברצון כדי להתחיל — צריך להתחיל כדי שהרצון יגיע".
כשאתה מיישם את הכללים האלה, לא רק "אתה מרגיש טוב יותר" — גם מתרחשים שינויים ממשיים במוח ובגוף.
לא מדובר על להפוך לאדם מושלם. מדובר על לחיות עם יותר נוכחות, יותר אמת ויותר אהבה עצמית.
עונה בקצרה על כמה תהיות שאני שומעת הרבה בטיפול ובהרצאות.
לעולם לא מאוחר כל עוד אתה חי. המוח מתאים את עצמו גם בגילאים מבוגרים. ראיתי אנשים אחרי שישים שמשנים את דרך התקשורת שלהם, העבודה והטיפול בעצמם.
לא תמיד, אבל זה מאוד מסייע. אפשר להתחיל לבד עם הכללים האלה. אם אתה חווה דפוסים כואבים שחוזרים, אם אינך מצליח להתקדם או אם העצב/חרדה חזקים מדי — לחפש עזרה מקצועית זו אומץ, לא חולשה.
אנשים רבים מבחינים בשיפורים קטנים בתוך כמה שבועות אם הם מיישמים את הרעיונות ביום־יום. שינויים עמוקים לוקחים חודשים. החשוב הוא לראות את זה כתהליך, לא כפרויקט שצריך לצאת מושלם.
אני רוצה להשאיר אותך עם מחשבה ששמעתי ממטופל אונקולוגי שסימנה אותי לנצח. הוא אמר: "אם הייתי יודע שהחיים היומיומיים יקרים כל כך, הייתי חי אותם בתשומת לב רבה יותר, אפילו בימי שני".
אולי היום תוכל/י להתחיל בזה: לחיות את היום הזה עם קצת יותר נוכחות, קצת פחות חיפזון וקצת יותר אהבה לעצמך ולאלה שסביבך 💫.
אריה בתולה גדי דגים דלי טלה מאזניים סרטן עקרב קשת שור תאומים
קבלו מדי שבוע למייל שלכם את ההורוסקופ ואת המאמרים החדשים שלנו על אהבה, משפחה, עבודה, חלומות ועוד חדשות. אנחנו לא שולחים ספאם.